אלכסנדרה אלמוחמדוב נ' רשף בטחון(1993)בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעתה זו בה עתרה לתשלום גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, הבראה ודמי חג.

2.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת קיבלה את התשלומים בהתאם לדו"ח ממוחשב ומסודר המשקף נכונה את שעות עבודתה בגינו אף הוגש החשבון ע"י הנתבעת למזמין העבודה אצלו בוצעה העבודה בפועל ע"י התובעת.

כן הוסיפה וטענה, כי התובעת מעולם לא העלתה כל טענה לגבי הנתונים שהופיעו בתלושי השכר שנתנו לה במהלך עבודתה, לא בפני מי מנציגי מזמין העבודה או בפני מי מנציגי הנתבעת והגישה תביעתה זו בחלוף 3 שנים מסיום עבודתה כשהיא מתבססת על רישומים שלה שנערכו סמוך להגשת התביעה.

יצוין כי כתבי הטענות תוקנו אך עילות התביעה נותרו בעינן.

3.משהמחלוקת לא נסתיימה בהליך גישור שהתקיים בין הצדדים בבית הדין, התקיים דיון ההוכחות בפני במהלך דיון זה העידו מטעם התובעת התובעת עצמה ועדת תביעה מס' 1 הגב' דסה בת שבע שהינה מנהלת חשבונות.

מטעם הנתבעת העיד עד הגנה מס' 1 מר יוסי כהן שהינו מנהל החשבונות של הנתבעת.

לאחר שהתרשמתי מהעדים כפי שהופיעו ונחקרו בפני, ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו והסיכומים שהוגשו והסיכומים שהוגשו ע"י הצדדים איש איש לשיטתו בתום שמיעת ההוכחות, להלן החלטתי:

אין מחלוקת כי התובעת עבדה במסגרת עבודתה אצל הנתבעת במבנים של חברת מוטורולה וכי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין הנתבעת בין התאריכים 15.12.05 ועד 28.2.07.

לתובעת ניתנו תלושי שכר ע"י הנתבעת.

כן עלה מחומר הראיות והעדויות כי בחלק מהימים עבדה בשני אתרים של חברת מוטורולה מטעם הנתבעת.

המחלוקת בתיק זה הינה, האם השכר ששולם לתובעת כפי שקיבל ביטוי בתלושי השכר שנתנו לה במהלך עבודתה, הוא אכן מלוא השכר לרבות שעות נוספות, והזכויות הנלוות (יתרת דמי הבראה, יתרת פדיון, חופשה וחגים), שהגיעו לתובעת כטענת הנתבעת או שמא, כטענת, התובעת מגיעים לה עדיין הפרשי תשלום מהנתבעת לאחר שערכה חישוב מדויק יותר של המגיע לה.

4.התובעת עצמה בעדותה ובחקירתה הנגדית, הבהירה כי עד שפנתה להנה"ח במשרד עוה"ד שבו החלה לעבוד אחר עבודתה במסגרת הנתבעת, חשבה שתלושי השכר שניתנו לה משקפים את כל המגיע ולא חשבה שחסר משהו בשכרה, וזו אף הסיבה שבמהלך עבודתה לא פנתה בכל טרוניה או תלונה לענין זה למי מאנשי הנתבעת או אנשי מוטורולה.

כן עלה מעדותה, כי היא עצמה לא ידעה להסביר כיצד נערך חישוב ההפרשים המגיע לה עפ"י כתב התביעה .

את ההסבר לאופן עריכת החישוב נתנה עדת התביעה מטעמה הגב' בת שבע דסה, אשר היא זו שערכה את החישובים הללו במסמך שערכה ת/10 שעפ"י הסברה נערך עפ"י נתוני השעות שקיבלה מהנתבעת ת/5.

אשר על כן, עלה מעדותה כי חישובה נסמך על דוחות שהנתבעת עצמה הפיקה ולא על רישום שנערך ע"י התובעת עצמה לאחר סיום עבודתה – כטענת הנתבעת. כן עלה מעדותה כי לא הסתמכה על רישומי התובעת ת/9.

5.מטעם הנתבעת העיד מר יוסי כהן אף הוא מנה"ח, ובחקירתו הנגדית נאלץ להודות כי אכן התובעת עבדה שעות נוספות וכי לא שולם לה בגין כך (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 8 – 29). עוד עלה מעדותו אופן חישוב מוזר, לפיו מתוכנתת מערכת חישוב השכר אצל הנתבעת ליחידות בנות 8 שעות ובכך ליצור מספר ימי עבודה כל אחד בן 8 שעות, ללא קשר עם אכן כך עבד העובד בפועל, באופן זה לא מצויינות שעות עבודה מעל 8 שעות (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 1 – 2) וכך נאמרו הדברים מפי עד הגנה מס' 1 :

"נכון ההסבר הוא פשוט. אנחנו רושמים בתלוש ימי עבודה כל יום שהוא 8 שעות זה ימי עבודה בתלוש, המערכת מסכמת את השעות לפי 8 שעות ביום ויוצרת את ימי העבודה".

בהמשך העדות, בחקירתו הנגדית, עלה כי במקרה של התובעת ולאור תיכנות המערכת ימי עבודתה לא היו ימי עבודתה בפועל אלא הימים שנוצרו ע"י המערכת כאמור – באופן כזה לא שיקפה מערכת חישוב בשכר את השעות הנוספות הנכונות.

6.כן עלה מחקירתו של עד הגנה מס' 1 מר כהן כי הדוחות המקוריים שהועברו ע"י מזמין העבודה במקרה זה – מוטורולה – שאושרו על ידה, לא נשמרו ברשות הנתבעת ונאלץ להסכים שאם היתה טעות אצל מוטורולה באופן שהחסיר שכר ושעות מהתובעת באופן כזה אף שולם שכרה (עמ' 9 ו- 10 לפרוטוקול).